היום, כז אדר, יום ההילולא של הגאון המקובל החסיד מארי חיים בן רבי יחיא סינואני זצוקללהה, סנגורם של ישראל.עלה לגנזי מרומים ביום כז אדר ה'תשלט.ציטוט מתוך דברי הגאון הקדוש המקובל מארי חיים סינואני זצוקללהה:בענין הבחירות בארץ ישראל מגלים אנו דעתינו דעת תורה, שאיסור חמור וגמור על כל איש ואשה להשתתף בבחירות אלועלה לגנזי מרומים, הגאון המקובל רִבִּי מארי חיים בן־רבי יחיא סינואני זצוקללהה זיעא, דיין ומקובל אדיר, כיהן כאב בית דין במחוז שרעב וסינואן שבתימן, מגדולי חכמי ומקובלי תימן בדורנו.רבנו התברך בזכרון נפלא ותלמודו נשתמר בידו, אולם הוא לא סמך על מתת אלוקים זו והמית עצמו באהלה של תורה בסיגופים וביגיעה מתמדת משולבת בעיון מעמיק. דרכו בלימוד לא היתה חזון נפרץ בתימן, שכן רבים נהנו ללמוד מתוך קונטרסים, וקיצורי דינים בשל חוסר בספרים, אולם רבנו חתר להגיע למקורות עצמם ולדלות מהם את החידושים המאירים. דרך זו הנחיל לתלמידיו בישיבה שהקים בעירו. רבנו הרבה לנדוד ברחבי המחוזות אשר תחת חסותו כדי לחזק את בדקי הדת ולהנחיל תורה לעדרים.מתלמידיו המובהקים: המקובל הגאון רבי מרדכי שרעבי זצוקללהה זיעא, של הרהג סעדיה בן אור זיעא, של רבי עוזי משולם היד זיעא ושל גדולים נוספים.כבוד הרהג חיים ברבי יחיא סינואני זצוקללהה כתב קרוב לעשרים ספרי קודש, מנגלה ועד נסתר.בשנת ה'תשו הקימה התנועה הציונית בשיתוף עם הבריטים ועם ארגון הג'וינט בחאשד (ליד עדן) את מחנה גאולה (מחנה חאשד) כבוד הרהג סינואני עבר לשם ומונה לנציג יהודי שרעב במה שהציונים כינו מועצת הפליטים, מנהלת המחנה, דר אולגה פיינברג שרי, החליטה לפרק את מועצת הפליטים, ומינתה רב מטעם הסוכנות הציונית שישמש כדיין המחנה. היא התלוננה על כבוד הרהג סינוואני ועל רבנים אחרים שלא צייתו לתפיסה הציונית בפני השלטונות הבריטיים, והם נשפטו ונקנסו. את כבוד הרהג סינואני שלחו לכלא. מאז כליאתו, נהג המקובל האדיר להסתגר והפסיק לכתוב שירה.כבוד הרהג סינואני זצוקללהה אמר כי מדינת ישראל מכבידה על צער השכינה ועל כן סירב לבקר בירושלם וחש וסיפר כי הגאולה קרובה לבוא.מארי סינואני זיעא פרסם פסק דין האוסר על יהודים שומרי מצוות לקחת חלק בבחירות לפרלמנט הציוני.כבוד הגהצ התגורר בעיר יהוד, הסתגר בביתו ולימד בביתו תלמידים. קיבל יהודים לכל עזרה ופעל ישועות.עוד בהיותו נער, בסינואן, במחוז שרעב שבתימן (בקרבת תעז), חי בכפר של מקובלים, מדורי דורות. כבוד הרהג סינואני נטמן בבית החיים ביהוד. על קברו נכתב: סניגורם של ישראל.מתוך שירו האחרון של כבוד הרהג סינואני זיעא, בעקבות כליאתו: (שירת ישראל בתימן חלק ג' עמוד 290)נאום בנו יחיא אני זר בן זרים / ועוינים לי רחוקים גם שארים.דברם בי כמו חרב שלופה / ואין איש יחשוב זאת לחרפה.בכן אשב אחשב מה הנסיבה? / ומסקנתי: הרי שילום לחובה.זכותו יהא מגן בעדנו, אמן!🔷 לערוץ של עדי שם בדוי על שרת אינטרנט פרטי: https://live.ahava528.com/channel/AdiShemBaduy - Bible - 2763

יום השנה למארי חיים סינואני זיעא

יום השנה למארי חיים סינואני זיע"א

7 חודשים
96 צפיות
0 3
קטגוריה:
תיאור:

היום, כ"ז אדר, יום ההילולא של הגאון המקובל החסיד מארי חיים בן רבי יחיא סינואני זצוקללה"ה, סנגורם של ישראל.
עלה לגנזי מרומים ביום כ"ז אדר ה'תשל"ט.


ציטוט מתוך דברי הגאון הקדוש המקובל מארי חיים סינואני זצוקללה"ה:

"בענין הבחירות בארץ ישראל מגלים אנו דעתינו דעת תורה, שאיסור חמור וגמור על כל איש ואשה להשתתף בבחירות אלו"


עלה לגנזי מרומים, הגאון המקובל רִבִּי מארי חיים בן־רבי יחיא סינואני זצוקללה"ה זיע"א, דיין ומקובל אדיר, כיהן כאב בית דין במחוז שרעב וסינואן שבתימן, מגדולי חכמי ומקובלי תימן בדורנו.


רבנו התברך בזכרון נפלא ותלמודו נשתמר בידו, אולם הוא לא סמך על מתת אלוקים זו והמית עצמו באהלה של תורה בסיגופים וביגיעה מתמדת משולבת בעיון מעמיק. דרכו בלימוד לא היתה חזון נפרץ בתימן, שכן רבים נהנו ללמוד מתוך קונטרסים, וקיצורי דינים בשל חוסר בספרים, אולם רבנו חתר להגיע למקורות עצמם ולדלות מהם את החידושים המאירים. דרך זו הנחיל לתלמידיו בישיבה שהקים בעירו. רבנו הרבה לנדוד ברחבי המחוזות אשר תחת חסותו כדי לחזק את בדקי הדת ולהנחיל תורה לעדרים.
מתלמידיו המובהקים: המקובל הגאון רבי מרדכי שרעבי זצוקללה"ה זיע"א, של הרה"ג סעדיה בן אור זיע"א, של רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א ושל גדולים נוספים.


כבוד הרה"ג חיים ברבי יחיא סינואני זצוקללה"ה כתב קרוב לעשרים ספרי קודש, מנגלה ועד נסתר.
בשנת ה'תש"ו הקימה התנועה הציונית בשיתוף עם הבריטים ועם ארגון הג'וינט בחאשד (ליד עדן) את מחנה "גאולה" (מחנה חאשד) כבוד הרה"ג סינואני עבר לשם ומונה לנציג יהודי שרעב במה שהציונים כינו "מועצת הפליטים", מנהלת המחנה, ד"ר אולגה פיינברג שר"י, החליטה לפרק את "מועצת הפליטים", ומינתה רב מטעם הסוכנות הציונית שישמש כדיין המחנה. היא התלוננה על כבוד הרה"ג סינוואני ועל רבנים אחרים שלא צייתו לתפיסה הציונית בפני השלטונות הבריטיים, והם נשפטו ונקנסו.
את כבוד הרה"ג סינואני שלחו לכלא. מאז כליאתו, נהג המקובל האדיר להסתגר והפסיק לכתוב שירה.

כבוד הרה"ג סינואני זצוקללה"ה אמר כי "מדינת ישראל מכבידה על צער השכינה" ועל כן סירב לבקר בירושלם וחש וסיפר כי הגאולה קרובה לבוא.


מארי סינואני זיע"א פרסם פסק דין האוסר על יהודים שומרי מצוות לקחת חלק בבחירות לפרלמנט הציוני.
כבוד הגה"צ התגורר בעיר יהוד, הסתגר בביתו ולימד בביתו תלמידים. קיבל יהודים לכל עזרה ופעל ישועות.
עוד בהיותו נער, בסינואן, במחוז שרעב שבתימן (בקרבת תעז), חי בכפר של מקובלים, מדורי דורות. כבוד הרה"ג סינואני נטמן בבית החיים ביהוד. על קברו נכתב: "סניגורם של ישראל".



מתוך שירו האחרון של כבוד הרה"ג סינואני זיע"א, בעקבות כליאתו: (שירת ישראל בתימן חלק ג' עמוד 290)


נאום בנו יחיא אני זר בן זרים / ועוינים לי רחוקים גם שארים.
דברם בי כמו חרב שלופה / ואין איש יחשוב זאת לחרפה.
בכן אשב אחשב מה הנסיבה? / ומסקנתי: הרי שילום לחובה.



זכותו יהא מגן בעדנו, אמ"ן!

🔷 לערוץ של עדי שם בדוי על שרת אינטרנט פרטי:
https://live.ahava528.com/channel/AdiShemBaduy

הערות:

תגובה
הבא הפעלה אוטומטית